החלטה בתיק מ"ת 25805-07-11

1.         זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב אישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות כדלקמן:

למשיב 1מיוחסות עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הסעה שלא כדין, הסגת גבול - 2 עבירות, היזק בזדון - 2 עבירות, החזקת מכשירי פריצה, גניבה - 2 עבירות, נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח, העלבת עובד ציבור.

למשיב 2מיוחסות עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הסגת גבול - 2 עבירות, היזק בזדון - 2 עבירות , החזקת מכשירי פריצה, גניבה -  2 עבירות, התחזות כאדם אחר.

2.         על פי עובדות האישום הראשון מיוחס למשיבים כי בתאריך 08.07.11 שהו בישראל ללא אישור כניסה כחוק. כמו כן, במועד דלעיל הסיגו גבול ביחד עם קטין בכך ששברו שרשרת שסוגרת גלוב בחלק האחורי של פנצ'רייה ופתחו את הכלוב.

עוד מיוחס למשיבים כי גרמו נזק במזיד בכך שפירקו שני מנועים של שני קומפרסורים באמצעות מגזריי טייל גדולים וכן כי גנבו את שני המנועים.

למשיב 1 מיוחס בנוסף כי הסיע את המשיב 2 וכן כי נהג במשאית ללא רישיון נהיגה ותעודת ביטוח בתוקף.

למשיב 2 מיוחס בנוסף כי התייצג בפני השוטר אסף כהן באמצעות ת.ז. של אדם אחר.

3.         על פי עובדות האישום השני מיוחס למשיבים כי בתאריך 08.07.11 הסיגו גבול בצוותא חדא עם קטין, בכך שחתכו רשת המגדרת חלקה בצד האחורי של פנצ'ריית "צמיגי פאר" באופקים. כמו כן, פירקו את שני המנועים של שני הקומפרסורים וגנבו אותם.

4.         על פי עובדות האישום השלישי מיוחס למשיב 1 כי בתאריך 11.07.11 העליב את השוטר אלעד אברהם בכך שאמר לו "כושי".

5.         ב"כ המשיב 1 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה בנוגע לאישום הראשון, אלא בנוגע לאישום השני בלבד. נטען כי זיהוי המשיבים נעשה שלא כדין וכי היה על המשטרה לבצע מסדר זיהוי.

אשר לעילת המעצר - נטען כי החשש העיקרי הינו להימלטות מן הדין, חשש שניתן לאיינו באמצעות ערבויות מתאימות.

6.         ב"כ המשיב 2 הסכים לקיומן של ראיות לכאורה בנוגע לעבירות כניסה לישראל, התחזות לאחר והכשלת שוטר.

אשר לעבירות הנוספות המיוחסות למשיב 2 - טען כי אין תשתית ראייתית לכאורית בנוגע אליהן. לטענתו, המשיב 2 הועסק ע"י המשיב 1 והגיע למקום האירוע על רקע עבודתו כפי שהתבקש, כאשר לא היה מודע כלל למעשיהם הבלתי כשרים של המשיב 1 והקטין.

ב"כ המשיב 2 עתר להורות על שחרורו בתנאי ערבות צד ג' והפקדה כספית.

7.         ב"כ המבקשת מנגד, עתר להורות על מעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים.

אשר לאישום השני- נטען כי התשתית הראייתית מתבססת על עדות בעל הפנצ'רייה אשר זיהה את המשיב 1 וכן על דוחות השוטרים.

עוד נטען כי עובדות האישום הראשון לבדן, אשר אין בנוגע אליהן מחלוקת, מקימות עילת

מעצר מאחר ולעבירת הכניסה נלוו עבירות רכוש .

ב"כ המבקשת הפנה לפסיקה רלוונטית התומכת בגישתו.